תמצית המסמך
תשתית קהילתית להפחתת בדידות, חיזוק שייכות ובניית חוסן חברתי באמצעות קשרים בין-דוריים קבועים. המסמך מציג את מודל הפעולה, ממצאי משובי המשתתפים וכיוונים להרחבת הפעילות, עבור מקבלי החלטות, קרנות ומשרדי ממשלה.
הבעיה: בדידות, טראומה והפרדה גילית
ישראל מתמודדת עם בדידות, פגיעה נפשית ממלחמת "חרבות ברזל" בקרב ילדים ובני נוער, והפרדה גילית בין אזרחים ותיקים לצעירים. אתגרים אלה מחזקים את הצורך במסגרות קבועות למפגש ולקשר בין הדורות.
- בדידות הוערכה כגורם סיכון לתמותה בהשפעה דומה לעישון 15 סיגריות ביום
- שיעורים גבוהים של תסמיני PTSD בקרב בני נוער בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
- הפרדה גילית מצמצמת הזדמנויות לקשר בין הדורות
המודל: קשר בין-דורי שבועי
מודל סַבָּבְּתָא מבוסס על מפגשים שבועיים קבועים בין אזרחים ותיקים לבני נוער, לפי ארבעה עקרונות: הדדיות, שוויון, חברות וקהילה. המפגשים משלבים שכל, רגש והתנהגות: למידה, שיתוף, יצירה ופעולה קהילתית משותפת.
- מפגש שבועי קבוע במסגרת חברתית
- זיקה לתיאוריית המגע של אולפורט ולמודל PERMA של סליגמן
- שלושה רכיבים: שכל (העשרה), רגש (שיתוף אישי), התנהגות (פעילות משותפת)
- מדגיש הדדיות: כל צד גם נותן וגם מקבל
היקף הפעילות ודיווחי משתתפים
- 12 סניפים פעילים ברחבי הארץ
- 1,000 משתתפים רשומים
- 92.4% מהמשיבים דיווחו על יחסים בגובה העיניים בין הדורות
- 83.7% מהמשיבים דיווחו שהם גם נותנים וגם מקבלים ערך
- 51% מהמשיבים האזרחים הוותיקים דיווחו על ירידה בתחושת הבדידות
- 61.9% מהמשיבים בני הנוער דיווחו על שיפור במיומנויות חברתיות
הערה מתודולוגית: דיווחי המשתתפים מבוססים על שאלון אנונימי (n=126), שבו השתתפו 67 אזרחים ותיקים ו-59 בני נוער. זהו מדגם נוחות, המבוסס על דיווח עצמי וללא קבוצת ביקורת. הממצאים אינם מהווים אבחון קליני.
אומדן כלכלי ראשוני
ניתוח כלכלי ראשוני מציג יחס מוערך של 1:2.3 עד 1:4.5 בין עלות הפעילות לחיסכון אפשרי, בכפוף להנחות התחשיב. הניתוח משווה בין עלות הפעילות לעלויות טיפול גריאטרי, תרופות ותמיכה סוציאלית, במסגרת תרחיש של הפחתת הצורך בטיפול.
- עלות שנתית למשתתף: ₪3,200, הכוללת הפעלה, הדרכה ולוגיסטיקה
- חיסכון אפשרי בעלויות דמנציה ואשפוז, בהתאם להנחות התחשיב
- יחס עלות לחיסכון מוערך: 1:2.3 בתרחיש השמרני ו-1:4.5 בתרחיש האופטימי
הבהרה: מדובר באומדן תיאורטי, ולא בחיסכון שנמדד או בהתחייבות לתוצאה קלינית או פיננסית.
תוכנית ההתרחבות: מ־12 ל־40 סניפים עד 2030
מודל ההתרחבות המוצע מבוסס על מבנה של מטה ארצי, מרכזים אזוריים וסניפים מקומיים (Hub-and-Spoke). המטה מספק סטנדרטים, תוכן והכשרה, והסניפים פועלים באוטונומיה עם תמיכה. מפת הדרכים כוללת ארבעה שלבים עד 2030.
- מרכזים אזוריים בכמה ערים מרכזיות
- סניפים מקומיים המחוברים לתשתית ארצית
- חוברת הפעלה, הכשרה מקצועית ומדידה
- יעד: 40 סניפים פעילים ויציבים עד 2030
המלצות מדיניות
שש המלצות לקידום פעילות בין-דורית: הכרה ומימון ציבורי, שילוב בתוכנית הלימודים, הפעלה ברשויות המקומיות, הקמת מאגר נתונים לאומי, מחקר מבוקר ושיתוף המודל בעולם.
חזון 2030
עמותת סַבָּבְּתָא שואפת להפוך לתנועה בין-דורית לאומית שבה קשרים בין אזרחים ותיקים לצעירים הם חלק מהשגרה הישראלית. החזון כולל הכרה בבדידות כנושא לאומי, שילוב הפעילות הבין-דורית בתוכנית הלימודים ובניית תשתית לפעילות ולמדידה.
קהלי יעד
- קרנות פילנתרופיות ורשויות מממנות
- רשויות מקומיות ועיריות
- משרד הרווחה, משרד החינוך ומשרד הבריאות
- מקבלי החלטות במדיניות חברתית
הקמת עמותת סַבָּבְּתָא ופיתוח התנועה
סַבָּבְּתָא החלה בספטמבר 2019 כמיזם של קבוצת בני ובנות נוער מבית שמש, שיצרה מפגשים חברתיים בין־דוריים, טבעה את השם סַבָּבְּתָא ופעלה להרחבתם ליישובים נוספים. בדצמבר 2019, כשלושה חודשים לאחר מכן, החל גפן מאיר, אז חייל לקראת שחרור, ללוות את המיזם. בהמשך ייסד את העמותה והוביל את הפיכת המיזם לתנועת נוער בין־דורית, תוך בניית התשתית הארגונית והכלכלית, גיוס משאבים והרחבת הפעילות. התהליך נעשה בשותפות עם חברי הגרעין ועם הצוותים והשותפים שהצטרפו לאורך הדרך. העמותה נרשמה בשנת 2020.
תקציר מנהלים
משבר הבדידות ואתגר הקשר בין הדורות
החברה הישראלית של אמצע שנות ה-2020 מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים וחברתיים. לצד צורכי החירום, נדרשת תשומת לב לקשרים ולמסגרות הקהילתיות בשגרה. מסמך זה מציע להשקיע במסגרות קבועות המחברות בין בני נוער לאזרחים ותיקים, ומציג את הניסיון שנצבר בסַבָּבְּתָא, את ממצאי משובי המשתתפים ואת הצעדים המוצעים להרחבת הפעילות.
שלושה אתגרים הקשורים זה בזה
מגפת הבדידות הבינלאומית
ארגון הבריאות העולמי (WHO) והמנתח הכללי של ארה"ב מתייחסים לבדידות ולבידוד חברתי כסוגיות של בריאות הציבור. השפעת הבדידות על הסיכון לתמותה הוערכה כדומה לעישון 15 סיגריות ביום. בישראל, 33% מהאזרחים הוותיקים (75+) מדווחים על בדידות. בדידות ובידוד חברתי קשורים לסיכון מוגבר ב-29% למחלות לב, ב-32% לשבץ מוחי וב-50% לדמנציה.
מצוקת בני הנוער בעקבות המלחמה
מחקרים שנערכו לאחר מלחמת "חרבות ברזל" הצביעו על שיעורים גבוהים של תסמיני PTSD בקרב בני נוער בישראל. לצד הקשרים הדיגיטליים, יש מקום למסגרות המאפשרות שיחה, תמיכה ומפגש פנים אל פנים.
הפרדה גילית
מערכות החינוך, העבודה והשירותים לאזרחים ותיקים פועלות במידה רבה במסגרות גיל נפרדות. מסגרות אלה מספקות מענים ייעודיים, אך אינן בהכרח יוצרות הזדמנויות למפגש קבוע בין בני נוער לאזרחים ותיקים.
הבדידות, מצוקת המלחמה וההפרדה הגילית מדגישות את הצורך במסגרות קהילתיות המחברות בין הדורות.
המענה של סַבָּבְּתָא
סַבָּבְּתָא מציעה מסגרת קהילתית קבועה המבוססת על שיטת עבודה שניתן ליישם במקומות שונים. תנועת הנוער הבין-דורית פועלת לצד שירותי החינוך והרווחה הקיימים, לפי ארבעה עקרונות:
ערך חברתי וחיסכון אפשרי
אומדן לחיסכון כלכלי
ניתוח כלכלי ראשוני מעריך כי כל שקל המושקע בסַבָּבְּתָא עשוי להניב למדינה חיסכון של 2.15–4.5 שקלים, בכפוף להנחות התחשיב. הניתוח כולל תרחישים של דחיית סיעוד (₪12,000 לשנה לאדם), הפחתת תרופות ומניעת אשפוז (עד ₪480,000 לדחייה של שנתיים). אלו אומדנים תיאורטיים, ולא הוצאות שנמנעו בפועל ונמדדו במסגרת הפעילות.
תשתית חוסן חברתי בין-דורי
רשתות קשר בין-דוריות יכולות להוסיף תמיכה בשגרה ובזמני חירום, ולתרום לפיתוח מיומנויות חברתיות ומעורבות אזרחית בקרב בני הנוער.
צעדים מוצעים להמשך
בחינת הכרה רשמית בפעילות כמענה להפחתת בדידות
בחינת תקצוב קבוע לצד בדיקת התחשיב הכלכלי
שילוב הפעילות במערכת החינוך
הקמת שולחן עגול בין-משרדי להרחבה ארצית
פתח דבר: מניסיון ההקמה והניהול
שש שנות עבודה ולמידה בשטח
כדי להתמודד עם בדידות, צריך ליצור הזדמנויות קבועות להיכרות ולקשר. זו נקודת המוצא של סַבָּבְּתָא.
מסמך זה מסכם שש שנות פעילות, פיתוח ולמידה בשטח, שבהן התפתחה סַבָּבְּתָא ממיזם של בני נוער בבית שמש לתנועת נוער בין־דורית בעלת תשתית ארגונית ושיטת עבודה מתפתחת.
המסע האישי: מליווי המיזם להקמת העמותה
תחילתו של המיזם בספטמבר 2019, בבית שמש. קבוצת בני ובנות נוער יזמה מפגשים חברתיים עם אזרחים ותיקים, מתוך רצון ליצור קשר חי, טבעי ושוויוני בין הדורות. בדצמבר 2019, כשלושה חודשים לאחר מכן, כשהייתי חייל לקראת שחרור, התחלתי ללוות את המיזם.
הרעיון הראשוני היה פשוט ומוחשי: להפגיש בני נוער עם אזרחים ותיקים בפארק, תחת כיפת השמיים, במרחב קליל ומכבד המאפשר היכרות, הנאה הדדית וחברות.
הם קראו לזה "סַבָּבְּתָא", שילוב של סבא, סבתא וסבבה. השם הקליל ביטא גם את הרעיון: אם יוצרים את התנאים המתאימים, הקשר הבין-דורי יכול להיות פשוט, שמח, הדדי ובגובה העיניים.
כשהתחלתי ללוות את המיזם, כבר היו בו מפגשים פעילים, עקרונות פעולה ושאיפה להתרחב. עם פרוץ מגפת הקורונה קיבלתי על עצמי את האחריות להוביל את המשך בנייתו. הקמתי את העמותה והובלתי את הפיכת המיזם לתנועת נוער בין־דורית, תוך בניית התשתית הארגונית והכלכלית שלה.
לקחתי על עצמי להרחיב את הנשמה שכבר הייתה במיזם ולבנות סביבה גוף שיוכל לשאת אותה לאורך שנים. את השנים הבאות הקדשתי לפיתוח המסגרת התנועתית, לבניית צוותים והכשרות, לגיוס משאבים, להקמת סניפים וליצירת שותפויות עם רשויות מקומיות. את התהליך הובלתי בשותפות עם חברי הגרעין ועם הצוותים והשותפים שהצטרפו לאורך הדרך.
ידע מצטבר מהשטח
במהלך שש השנים האלה התמקדתי בבניית הפעילות בשטח. את שיטת העבודה פיתחנו מתוך ההתנסות עצמה, לצד עיון בספרות המחקר בתחום.
חלק מהידע הזה נולד בשיחות שבין המשתתפים: בין נער בן 16 לאישה בת 78, במשוב על מפגש או בקושי שעלה בקבוצה. השיחות האלה עוזרות לנו להבין מה מאפשר קשר, ומה עדיין צריך לשפר.
מסמך זה נכתב מתוך ניסיוני כמייסד העמותה וכמי שהוביל את בנייתה וניהולה בשנותיה הראשונות. הוא משלב את העבודה שהובלתי בפיתוח הארגון עם הניסיון שנצבר אצל חברי הגרעין, צוותי התנועה, רכזי הסניפים והמשתתפים לאורך שש שנות פעילות: אלפי שעות תצפית, מאות משובים ועבודה לאורך משברים לאומיים. זהו ידע משלים לידע האקדמי.
שש שנות ניסוי וטעייה
במשך שש השנים שחלפו ראינו גם ניסיונות שלא החזיקו מעמד. למדנו שכאשר ההשתתפות נשענת בעיקר על מחויבות חיצונית, כמו שעות התנדבות נדרשות, קשה להמשיך בה לאחר שהמחויבות מסתיימת. לכן חשוב לנו שלמשתתפים תהיה סיבה אישית לרצות לחזור.
בחרנו להדגיש את ההדדיות: לתת לכל משתתף מקום לתרום ולקבל, בלי לקבע את בני הנוער בעמדת הנותנים ואת האזרחים הוותיקים בעמדת המקבלים.
לכל אחד מהדורות יש מה להביא לקשר, וגם מה לקבל ממנו. ההיכרות מאפשרת לגלות מה חשוב לכל אדם ומה הוא רוצה לשתף.
מהניסיון בשטח למודל פעולה
על בסיס עקרונות ההדדיות והשוויון שהנחו את המיזם מראשיתו, המשכנו לפתח לאורך השנים את שיטת העבודה של סַבָּבְּתָא: מבנה מפגש קבוע, הכשרות וכלים להנחיה ולמדידה, שנועדו לאפשר את קיום הפעילות במקומות נוספים ולאורך זמן.
מודל פעולה בין-דורי: ניתוח וממצאים
מודל ההשפעה מציג את הצורך בקשר בין-דורי ואת שיטת העבודה, לצד ספרות מחקרית וממצאים ראשוניים מהשטח. אנו מציעים לראות בהשקעה בקשרים האלה חלק מההשקעה בקהילה ובחוסן החברתי.
"לא מתנדבים, חברים" הוא המוטו שמבטא את השאיפה שלנו לקשר הדדי ומתמשך. זו ההזמנה שלנו לשותפים: לעזור להרחיב את סַבָּבְּתָא לקהילות נוספות, תוך המשך למידה ובדיקה של תרומתה.
חלק I: הרקע החברתי
בדידות, מצוקת המלחמה והפרדה גילית
הניתוח הבא מציג שלושה אתגרים חברתיים ואת הצורך במסגרות קבועות לקשר בין-דורי, לצד המענים הקיימים.
1.1 בדידות ובריאות הציבור
לצד ההשפעה של בדידות על איכות החיים, הספרות המקצועית עוסקת גם בקשר שלה לבריאות. גופי הבריאות המובילים בעולם מתייחסים לבדידות ולבידוד חברתי כנושאים מרכזיים בבריאות הציבור.
דוח המנתח הכללי של ארצות הברית משנת 2023
ד"ר ויווק מורת'י, המנתח הכללי של ארה"ב, פרסם דוח שהגדיר את הבדידות כמשבר בריאות הציבור.
המצב בישראל
בישראל חיים כ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים, ומספרם צפוי להכפיל את עצמו בתוך 15 שנה. 33% מהאזרחים הוותיקים (75+) מדווחים על בדידות. לצד העלייה בתוחלת החיים, נדרשת תשומת לב גם לאיכות החיים החברתית.
קשרים חברתיים קבועים הם חלק מצורכי החיים גם בגיל מבוגר.
1.2 מצוקה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
מלחמת "חרבות ברזל" הוסיפה למציאות זו פגיעה בתחושת הביטחון ומצוקה נפשית בקרב קבוצות שונות בחברה הישראלית, ובהן אזרחים ותיקים ובני נוער.
ניצולי שואה וותיקי מלחמות נדרשו לשהות במרחבים מוגנים, לעיתים לבדם. בתקופה זו, המפגש והקשר עם אנשים מוכרים יכולים להציע תמיכה חברתית לצד המענים המקצועיים.
מחקרים הצביעו על שיעורים גבוהים של תסמיני PTSD בקרב בני נוער לאחר המלחמה. מפגש עם אזרחים ותיקים יכול להוסיף הזדמנות לשיחה ולקשר עם מבוגר מוכר, לצד הקשרים עם ההורים והמורים.
אזרחים ותיקים יכולים להביא לקשר ניסיון חיים ופרספקטיבה על התמודדות עם תקופות קשות. היכרות קבועה מאפשרת לבני הנוער לשוחח גם עם מבוגר שאינו הורה או מורה.
1.3 הפרדה גילית וקשרים בעידן הדיגיטלי
מסגרות רבות בחברה המודרנית מאורגנות לפי גיל: בתי ספר, מסגרות עבודה, בתי אבות ומרכזי יום. לצד המענה הייעודי שהן מספקות, נדרשות הזדמנויות למפגש בין קבוצות גיל שונות.
הפעילות נועדה להרחיב את ההזדמנויות של ילדים ובני נוער לקשר משמעותי עם אזרחים ותיקים מחוץ למשפחה.
הדיון בקשר בין-דורי ובבדידות בקרב אזרחים ותיקים (60+) מעלה צורך במסגרות למפגש מתמשך. סַבָּבְּתָא מבקשת ליצור מסגרת כזו ולבחון את תרומתה לתחושת השייכות של המשתתפים.
מפגש פנים אל פנים
קישוריות טכנולוגית אינה מבטיחה קרבה. לצד הקשרים הדיגיטליים, הפעילות מציעה מפגש פנים אל פנים, שבו אפשר לשוחח, להקשיב ולהכיר לאורך זמן.
המפגש עם אזרחים ותיקים יוצר הזדמנות להיכרות מחוץ למסגרות הגיל הרגילות. הפעילות המשותפת מזמינה את בני הנוער ואת האזרחים הוותיקים לתרגל הקשבה פעילה, קריאת שפת גוף, אמפתיה וסבלנות.
1.4 הצורך במסגרת בין-דורית קבועה
הבדידות, מצוקת המלחמה וההפרדה הגילית מדגישות את הצורך במסגרות חברתיות קבועות המחברות בין הדורות. פעילות כזו יכולה להשתלב במענים של מערכת החינוך, הרשויות ושירותי הרווחה.
סַבָּבְּתָא מציעה להשקיע בפיתוח מסגרות אלה, תוך מדידת חוויית המשתתפים ובחינת התועלת החברתית והכלכלית לאורך זמן.
חלק II: המודל
מודל הפעולה של סַבָּבְּתָא
2.1 עקרונות היסוד
המודל של סַבָּבְּתָא ממשיך את עקרונות המפגש הקבוצתי, ההדדיות והשוויון שליוו את המיזם מראשיתו, ומשלב את הניסיון והכלים שנצברו לאורך שנות הפעילות. נקודת המוצא היא שלכל משתתף יש אפשרות לתת, לקבל ולהיות חלק מהקבוצה.
עיקרון 1: יחסים בגובה העיניים
התנועה שואפת ליצור יחסים בגובה העיניים בין בני הנוער לאזרחים הוותיקים. המפגשים מתקיימים במעגל, ללא "ראש שולחן", ואין הבחנה במדים או בתפקידים בין קבוצות הגיל.
עיקרון 2: הדדיות
התנועה מעודדת את המשתתפים לתרום מניסיונם ומיכולותיהם. בני נוער יכולים לסייע בשימוש בכלים דיגיטליים, ואזרחים ותיקים יכולים לשתף ידע מקצועי וניסיון חיים. ההיכרות מאפשרת לגלות מה כל משתתף יכול ורוצה להביא לקשר.
עיקרון 3: קהילה
סַבָּבְּתָא פועלת כתנועה קהילתית. המשתתפים הם חברים בקבוצה קבועה, והמפגש השבועי הוא אירוע חברתי ותרבותי. אצל חלק מהמשתתפים הקשר ממשיך מעבר למפגש: הם נפגשים במהלך השבוע ומשוחחים בטלפון.
2.2 זיקה לתיאוריית המגע ולפסיכולוגיה חיובית
אפשר להבין את עקרונות הפעילות של סַבָּבְּתָא גם באמצעות תיאוריית המגע ופסיכולוגיה חיובית. מסגרות אלה מסייעות להסביר את הבחירה בהדדיות, בפעילות משותפת ובקשר מתמשך.
תיאוריית המגע של אולפורט (1954)
תיאוריית המגע מתייחסת לתנאים התומכים במפגש חיובי בין קבוצות. להלן הזיקה בין ארבעת התנאים המוצגים במסגרת זו לבין עקרונות הפעילות של סַבָּבְּתָא:
| תנאי | ביטוי בפעילות סַבָּבְּתָא | דיווח רלוונטי של משתתפים |
|---|---|---|
| סטטוס שווה | ישיבה במעגל, ללא מדים, שיח הדדי | 92.4% דיווחו על יחסים בגובה העיניים (n=126) |
| מטרות משותפות | תיעוד סיפורי חיים, יצירה ותוצרים לחיילים | לא מוצג נתון כמותי |
| שיתוף פעולה | תרומה הדדית לפעילות ולקשר | 83.7% דיווחו שהם נותנים ומקבלים ערך (n=126) |
| תמיכה מוסדית | פעולה בתוך בתי ספר, מתנ"סים ורשויות | לא מוצג נתון כמותי |
פסיכולוגיה חיובית ומודל PERMA של סליגמן
מודל PERMA מספק מסגרת להבנת החוויה החיובית שהפעילות מבקשת ליצור. שניים מממדיו מרכזיים כאן:
התנועה מציעה לאזרחים הוותיקים הזדמנות לשתף ידע, ניסיון וערכים עם הדור הבא. הזדמנות זו קשורה למושג גנרטיביות (Generativity): הרצון לתרום לדורות הבאים.
עבור חלק מהמשתתפים, קבוצת סַבָּבְּתָא היא מקום קבוע שבו שואלים "איך עבר השבוע?". 51% מהמשיבים הוותיקים דיווחו על ירידה בתחושת הבדידות (n=67).
2.3 מבנה המפגש: שכל, רגש והתנהגות
כדי לתרגם את העקרונות למפגש שבועי של 90 דקות, מבנה הפעילות משלב שלושה רכיבים: שכל, רגש והתנהגות (Head, Heart, Hand). השילוב נועד ליצור חוויה מגוונת של למידה, שיתוף אישי ופעילות משותפת. להלן שלבי הפעילות המובנית:
2.4 מאפייני הפעילות
| מאפיין | סַבָּבְּתָא |
|---|---|
| יחסים | שאיפה לחברות בגובה העיניים |
| מוקד | קהילה וחברות |
| מקום | מרחב ציבורי |
| אופי | בלתי פורמלי |
| מטרה | בניית קשר מתמשך |
| תדירות | מפגש שבועי קבוע |
חלק III: ממצאים ודיווחי משתתפים
מה הנתונים מראים
3.1 היקף הפעילות וממצאי השאלון
היקף וטווח הגעה
ממצאים מרכזיים מתוך דיווחי המשתתפים
השוואת תשובות בני הנוער והאזרחים הוותיקים
בשתי קבוצות הגיל התקבלו דיווחים חיוביים על החוויה. הטבלה מציגה את שיעורי הדיווח בכל קבוצה. בשורת הבדידות והשייכות מוצגות שאלות שונות, ולכן אין לפרש את ההפרש כהבדל בתועלת בין הקבוצות.
| פרמטר | אזרחים ותיקים | בני נוער | הפרש בנקודות אחוז |
|---|---|---|---|
| יחסים בגובה העיניים | 94% | 91% | 3 |
| ירידה בבדידות אצל ותיקים ועלייה בשייכות אצל נוער | 51% | 66.3% | 15.3* |
| תחושת משמעות | 59.7% | 61.2% | 1.5 |
* ההפרש 15.3 הוא הפרש חשבוני בין תשובות לשאלות שונות. בשאלת היחסים בגובה העיניים התקבלו שיעורי דיווח גבוהים בשתי הקבוצות. הנתונים מתארים את חוויית המשיבים ואינם לבדם בסיס לקביעה שהתרומה לשתי הקבוצות זהה.
3.2 ממצאים מתוך משובי המשתתפים
מתוך מאות משובים פתוחים נבחרו שלוש קבוצות העדויות הבאות, הממחישות היבטים בחוויית המשתתפים.
עדות א': "הסבתא שהגיעה עם הנכדה"
חיזוק הקשר המשפחתי
"הגעתי למפגש ביחד עם סבתא שלי והרגשתי את הקשר שלנו מתחזק... תחושת ההשתייכות שלי גדלה כשכולנו התחלנו לשתף חוויות."
- נערה בגילאי 15-16, מבאר יעקב
הנערה מתארת חיזוק של קשר משפחתי קיים. לפי עדותה, תחושת ההשתייכות שלה גדלה כשכל המשתתפים התחילו לשתף חוויות. הקבוצה הייתה חלק מהחוויה הזאת.
עדות ב': "המורה לאנגלית"
בקשה להרחבת ההדדיות
"הייתי רוצה שיהיה מודל של אחד על אחד, שאני אוכל לעזור לנערה באנגלית - אני מורה לאנגלית בפנסיה - והיא תוכל לעזור לי לסרוק מסמכים."
- אישה בגילאי 65-74, מבאר שבע
המשתתפת מציעה קשר אישי שבו תוכל לתרום מהידע המקצועי שלה ולקבל עזרה בסריקת מסמכים. זו בקשה להרחבת הפעילות, הממחישה כיצד המשתתפת עצמה רואה את האפשרות להדדיות.
עדות ג': "יש לנו נוער נהדר"
שינוי באופן שבו המשתתפים רואים זה את זה
"הקשבה לדברי בני הנוער חיזקה בי את הידיעה שיש לנו נוער נהדר בארצנו... כעת אני יוצרת קשר עם צעירים יותר בקלות."
- אישה ותיקה, מראשון לציון
"הבנתי שמבפנים הם צעירים כמונו, ויש בינינו הרבה תחומים משותפים."
- נער משתתף
המשתתפת מספרת שכעת היא יוצרת קשר עם צעירים בקלות רבה יותר, והנער מתאר גילוי של תחומי עניין משותפים. העדויות ממחישות כיצד היכרות אישית יכולה לאפשר בחינה מחדש של תפיסות לגבי קבוצת גיל אחרת.
חלק IV: הניתוח הכלכלי
אומדן ראשוני לחיסכון אפשרי
4.1 עלויות הטיפול בדמנציה
העלות השנתית של הטיפול בדמנציה בישראל (2023)
מדינת ישראל מוציאה מיליארדי שקלים בשנה על טיפול בדמנציה. לפי ועדת Lancet (2020), 40% ממקרי הדמנציה קשורים לגורמי סיכון שניתן להשפיע עליהם, ובידוד חברתי הוא אחד מהם. בסַבָּבְּתָא, 51% מהמשיבים הוותיקים דיווחו על ירידה בתחושת הבדידות (n=67), ו-64.7% דיווחו שהפעילות עוזרת לשמור על חדות מחשבתית (n=67). דיווחים אלה אינם מדידה של שינוי בסיכון לדמנציה. הניתוח הכלכלי שלהלן בוחן תרחיש תיאורטי של חיסכון, על בסיס הנחות התחשיב.
4.2 מסגרת התחשיב הכלכלי
עלות הפעילות וחיסכון אפשרי
התחשיב משווה בין עלות הפעילות לבין עלות טיפול עתידית שעשויה להיחסך, כגון אשפוזים, סיעוד ותרופות, אם הפעילות תביא להפחתת הצורך בטיפול. היקף החיסכון תלוי בהנחות לגבי השפעת הפעילות, מועד השפעתה ומשך הזמן שבו היא נשמרת.
4.3 עלות הפעילות ועלויות טיפול להשוואה
העלויות המובאות בתחשיב אינן מעידות שהפעילות מחליפה את הטיפולים האלה או מונעת את מלוא עלותם.
| קטגוריה | עלות סַבָּבְּתָא | עלות טיפול או עלות נלווית | הערות |
|---|---|---|---|
| עלות למשתתף | ₪3,200 | - | כולל הפעלה, הדרכה, לוגיסטיקה |
| אשפוז גריאטרי | - | ₪45,000–₪120,000 | ממוצע 72 ימי אשפוז |
| תרופות דמנציה | - | ₪8,000–₪15,000 | Donepezil, Memantine |
| מטפל סיעודי | - | ₪80,000–₪150,000 | מטפל זר / מוסד |
| אובדן פרודוקטיביות (בן משפחה) | - | ₪30,000–₪60,000 | ימי מחלה, צמצום משרה |
4.4 אפשרויות למימון ציבורי ולבחינת האומדן
לפי התחשיב, השקעה שנתית של ₪3,200 למשתתף עשויה להביא לחיסכון עתידי שנתי של ₪7,360–₪14,400, בהתאם להנחותיו. עלות הפעילות נמוכה מעלויות הטיפול המוצגות, אך החיסכון בפועל תלוי במספר המקרים שבהם הפעילות תדחה או תפחית צורך בטיפול. לכן נדרשת בחינה של האומדן לצד מדידת תוצאות הפעילות.
התחשיב בוחן אפשרות להפחתת אשפוזים, צמצום צריכת תרופות ודחיית כניסה לסיעוד. יש לבדוק אם הפעילות מביאה לשינויים אלה ומה היקפם.
התחשיב מתייחס גם להפחתת עומס על בני משפחה מטפלים, צמצום ימי מחלה ושמירה על היקף העבודה של ילדים בוגרים המטפלים בהוריהם.
חיזוק הקשר הקהילתי, האמון בין הדורות ותחושת השייכות הם יעדים חברתיים בפני עצמם, מעבר לאומדן החיסכון הכספי.
הערכה כלכלית: על כל ₪1 המושקע בסַבָּבְּתָא, הניתוח מעריך חיסכון פוטנציאלי של ₪2.3–₪4.5 בעלויות טיפול עתידיות. עבור 500 אזרחים ותיקים פעילים, מדובר בחיסכון מוערך של ₪2.1–₪5.6 מיליון לשנה, בכפוף להנחות התחשיב.
התחשיב מבוסס על השלכה תיאורטית של נתוני עבר ועל הנחות. הוא אינו מתאר חיסכון שנמדד ואינו מהווה התחייבות לתוצאה פיננסית או קלינית.
חלק V: תוכנית ההתרחבות
מ־12 ל־40 סניפים עד 2030
5.1 מטה ארצי, מרכזים אזוריים וסניפים מקומיים
מודל ההתרחבות המוצע מבוסס על רשת של מרכזים אזוריים וסניפים מקומיים (Hub-and-Spoke). כל מרכז אזורי ילווה כמה סניפים, והמטה הארצי יספק תשתית, הכשרה ובקרת איכות, תוך מתן מקום להתאמה מקומית. להלן פריסת הסניפים לפי האזורים שישמשו בסיס למבנה המוצע:
5.2 שלבי ההתפתחות ויעדי ההרחבה
12 סניפים, פיתוח המתודולוגיה, הוכחת היתכנות
שלב הביסוס התמקד בהפעלת המודל ובאיסוף משובים.
תיעוד מתודולוגי, הכשרת מנחים, בניית תשתית טכנולוגית
שלב המיסוד מתמקד ביצירת חוברת הפעלה ובתיעוד שיטת העבודה.
ביסוס הסניפים הקיימים ופתיחת סניפים נוספים לפי תוכנית שנתית, בהתאם למימון, לגיוס רכזים וליכולת הליווי.
הרחבת הפעילות לקהילות נוספות.
יעד: 40 סניפים פעילים ויציבים עד 2030, עם מפגשים קבועים וצוות. קצב ההרחבה ייבחן מדי שנה בהתאם למימון וליכולת הליווי.
פיתוח תשתית ארצית לפעילות בין-דורית.
5.3 רכיבים בתוכנית להקמת סניפים
הכשרה של 40 שעות, ליווי בשטח והדרכה מקצועית שוטפת. תפקיד המנחה הוא לתכנן את המפגש, להוביל את הקבוצה ולעודד השתתפות וקשר בין חבריה.
חוברת הפעלה מפורטת, מאגר של 200+ פעילויות ומערכי מפגש מובנים, שיאפשרו לכל סניף חדש להתחיל עם תשתית ולהסתמך על הניסיון המצטבר.
חיבור למחלקת הרווחה, לשירותים לאזרחים ותיקים ולמתנ"ס המקומי. בחלוקת העבודה המוצעת, הרשות מספקת מקום ולוגיסטיקה, וסַבָּבְּתָא מספקת תוכן, הנחיה וכוח אדם.
משובים שבועיים, דוחות רבעוניים ומדדים מוגדרים להתמדה, לשביעות רצון ולתחושת בדידות. המדידה נועדה לסייע בלמידה ובשיפור הפעילות.
5.4 מאפייני המודל ועלויות של מסגרות נוספות
סַבָּבְּתָא מציעה מפגש קבוצתי בין-דורי קבוע, בדגש על הדדיות ועל קשר מתמשך. 83.7% מהמשיבים דיווחו שהם גם נותנים וגם מקבלים ערך. להלן העלויות למשתתף במסגרות שונות, כפי שהובאו בתחשיב. המסגרות שונות בהיקף השירות ובאוכלוסיית היעד, ולכן העלות לבדה אינה מעידה על איכות או על תוצאות.
| מסגרת | עלות למשתתף |
|---|---|
| סַבָּבְּתָא | ₪3,200 |
| התנדבות 1-על-1 | ₪1,800–₪4,000 |
| מועדון גיל שלישי | ₪2,000–₪5,000 |
| פרויקט ממשלתי | ₪8,000+ |
הבסיס להרחבה כולל שיטת עבודה שנבנתה לאורך שש שנים, רשת של 12 קהילות פעילות ותשתית מקומית. אלה מאפשרים לסניפים חדשים להסתמך על הניסיון הקיים. התחשיב הכלכלי מציע כיוון נוסף לבחינה, לצד המשך תיעוד, ליווי ומדידת תוצאות.
חלק VI: המלצות למדיניות
אפשרויות לקידום פעילות בין-דורית
להלן שש המלצות שנועדו לקדם פעילות בין-דורית כתשתית קהילתית רחבה. לכל המלצה מצוינים גורמים מוצעים לשיתוף פעולה, לוח זמנים ויעד. אלה הצעות לדיון עם הגופים הרלוונטיים.
אנו ממליצים לבחון עם משרד הבריאות הכרה בפעילות בין-דורית מובנית כמענה מניעתי ואת מסלולי המימון המתאימים, לרבות האפשרות לשילוב בסל שירותי הבריאות. הבחינה תכלול את הראיות הנדרשות, אפשרויות ההפניה ומדידה שיטתית.
מוצע להטמיע מפגשים בין-דוריים כחלק משעות ההתנדבות וההתנסות החברתית בחינוך העל-יסודי, כתהליך שנתי מתמשך עם ליווי מקצועי.
מוצע לבחון קידום חקיקה או תקנה המחייבת רשויות מקומיות מעל 50,000 תושבים להפעיל לפחות תוכנית בין-דורית אחת, עם תקציב ייעודי ומדדי הצלחה.
מוצע להקים תשתית נתונים לאומית שתרכז מידע על השתתפות, תוצאות ומדדי השפעה של תוכניות בין-דוריות בישראל. המאגר ישמש חוקרים, קובעי מדיניות ומפעילים, ויאפשר מחקר אורך ומעקב אחר התוצאות.
עריכת מחקר RCT (Randomized Controlled Trial) רב-מרכזי שישווה קבוצת התערבות (משתתפי סַבָּבְּתָא) מול קבוצת ביקורת, עם מדידת מדדים קוגניטיביים (MoCA), בדידות (UCLA Loneliness Scale) ואיכות חיים (WHOQOL-BREF) לאורך 18 חודשים.
מוצע להקים מרכז ידע בינלאומי בשם Sababta Lab, שיכשיר צוותים מחו"ל, ישתף את שיטת העבודה ויפתח שיתופי פעולה עם ארגונים מקבילים באירופה ובצפון אמריקה.
מבט להמשך
חזון 2030: קשר בין-דורי כחלק מהשגרה
דמיינו את ישראל של 2030: מדינה שבה כל נער מכיר אזרח ותיק בשמו הפרטי, וכל אזרחית ותיקה יודעת שיש קבוצת צעירים שמחכה לה ביום שלישי בפארק. זו השאיפה של סַבָּבְּתָא: שמפגש אנושי בגובה העיניים, פעם בשבוע, יהיה חלק מחיי הקהילה.
אנו שואפים שבשנת 2030 ישראל תוכל להצביע על ירידה מדידה בשיעורי הבדידות בקרב אזרחים ותיקים. סַבָּבְּתָא מבקשת לתרום לכך באמצעות קהילות שפועלות שבוע אחרי שבוע, ולבחון את תרומתן לאורך זמן.
בהמשך להרחבת הפעילות והמחקר, ניתן יהיה לבחון את התחשיב הכלכלי ואת האפשרות לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים בעלויות אשפוז וסיעוד. חיסכון כזה, ככל שיתממש, יוכל לתמוך בהמשך השקעה בקהילה ובמניעה.
מרכז הידע המוצע, Sababta Lab, יוכל לשתף את המודל עם ארגונים במדינות המתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, ניתוק בין-דורי ועלויות בריאות גדלות. השאיפה היא לתרום מהניסיון שנצבר בישראל וללמוד גם מניסיונם של אחרים.
המפגשים שיזמו בני הנוער בבית שמש היו נקודת המוצא. לאורך השנים נבנו סביבם תנועה, צוותים ושותפויות. האתגר כעת הוא להרחיב את הפעילות תוך שמירה על ההדדיות והקשר האישי שבבסיסה.
גפן מאיר - מייסד עמותת סַבָּבְּתָאביבליוגרפיה
- Allport, G. W. (1954). The Nature of Prejudice. Addison-Wesley.
- Pettigrew, T. F., & Tropp, L. R. (2006). A meta-analytic test of intergroup contact theory. Journal of Personality and Social Psychology, 90(5), 751–783.
- Seligman, M. E. P. (2011). Flourish: A Visionary New Understanding of Happiness and Well-being. Free Press.
- Holt-Lunstad, J., Smith, T. B., Baker, M., Harris, T., & Stephenson, D. (2015). Loneliness and social isolation as risk factors for mortality. Perspectives on Psychological Science, 10(2), 227–237.
- Lancet Commission on Dementia Prevention (2020). Dementia prevention, intervention, and care: 2020 report. The Lancet, 396(10248), 413–446.
- National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine (2020). Social Isolation and Loneliness in Older Adults: Opportunities for the Health Care System. The National Academies Press.
- World Health Organization (2021). Social Isolation and Loneliness Among Older People: Advocacy Brief. WHO.
- Cacioppo, J. T., & Patrick, W. (2008). Loneliness: Human Nature and the Need for Social Connection. W. W. Norton.
- Kaplan, M., Sanchez, M., & Hoffman, J. (2017). Intergenerational Pathways to a Sustainable Society. Springer.
- Generations United (2021). Making the Case for Intergenerational Programs. Generations United Policy Report.
- Central Bureau of Statistics, Israel (2023). Statistical Abstract of Israel: Population Aged 65+.
- Brodsky, J., Shnoor, Y., & Be'er, S. (2023). The Elderly in Israel: Statistical Abstract. Myers-JDC-Brookdale Institute.
- משרד הבריאות (2022). דוח לאומי על מצב הדמנציה בישראל.
- סַבָּבְּתָא (2024). דוח מדידה שנתי: סיכום ממצאים ומשובים. סַבָּבְּתָא - תנועה בין-דורית.
הערה מתודולוגית
דיווחי המשתתפים המוצגים במסמך מבוססים על שאלון אנונימי שהופץ בקרב משתתפי התנועה (n=126), שבו השתתפו 67 אזרחים ותיקים ו-59 בני נוער. מדובר במדגם נוחות, ללא קבוצת ביקורת. הממצאים הם דיווחים עצמיים ואינם מהווים אבחון קליני או הוכחה לקשר סיבתי. נתוני היקף הפעילות מוצגים בנפרד מממצאי השאלון. הנתונים הדמוגרפיים והאפידמיולוגיים מבוססים על מקורות חיצוניים כמפורט בביבליוגרפיה. ההערכות הכלכליות נשענות על השלכה תיאורטית ועל הנחות תחשיב, ואינן מתארות חיסכון שנמדד או מהוות התחייבות לתוצאה קלינית או פיננסית.
סַבָּבְּתָא: מודל השפעה בין-דורי
מהדורה ראשונה | 2025
נכתב ועוצב על ידי גפן מאיר, מייסד עמותת סַבָּבְּתָא
כל הזכויות שמורות © סַבָּבְּתָא - תנועה בין-דורית